בקשה למתן צו ביניים למניעת פעולה ליישום תוצאות מכרז 4/2010 לתחזוקה ולתפעול של תשתיות החומרה והתוכנה ולשירותי מרכז שירות בשיטה של מיקור חוץ על בסיס תפוקות הנמדדות בהתאם לרמת שירות מוגדרת ומוסכמת (להלן: המכרז)
עיקרי העובדות
1. ביום 14.2.10 פרסם מגן דוד אדום (להלן: מד"א) את המכרז דנא, תוך כדי שנעזר בשירותי חברת מתודה בע"מ. תנאיי סף רב רבים נקבעו במכרז וביניהם תנאי סף מפורש שמורה כי ההשתתפות במכרז תהא מותנית בהמצאת האישורים המפורטים במכרז, לרבות התחייבות יצרן, כשהם תקפים למועד הגשת ההצעה. ועדת המכרזים בחנה את ההצעות שהתקבלו למכרז, והכריזה על הצעת מלם מערכות בע"מ כעל ההצעה הזוכה במכרז.
2. ביום 12.5.11 הודע לעותרת, כי הצעתה לא נבחרה כהצעה הזוכה במכרז. העותרת לא הייתה שבעת רצון מהודעה זו וביקשה לעיין במסמכי המכרז ובהצעת הזוכה. זכות העיון ניתנה לעותרת וביום 31.5.11 הועברו כל המסמכים לעיונה. העותרת לא באה לסיפוקה ובמכתב מיום 6.6.11 הלינה לפני וועדת המכרזים, כי על אף האמור בתנאי סף 0.6.2.7, שעניינו בחובתו של המציע לצרף להצעה התחייבות יצרן, הרי שהזוכה במכרז, חברת מלם מערכות כללה בהצעתה מוצר יצרן מסוג desk CA service, אשר לו לא צורפה התחייבות יצרן כנדרש בתנאי הסף מכרז.
3. ועדת המכרזים של מד"א העבירה את פנייתה של העותרת שלעיל להתייחסות הזוכה. לאחר שהתייחסות הזוכה התקבלה, החליטה וועדת המכרזים, ביום 27.6.11, להשאיר את זכייתה של חברת מלם מערכות על כנה. ביום 30.6.11, כ-3 ימים אחרי החלטת וועדת המכרזים חתמו מד"א וחברת מלם מערכות על הסכם התקשרות לקבלת השירותים.
השאלה המשפטית
4. עיקרה של העתירה סב סביב פרשנותו הראיה של תנאי סף מס' 0.6.2.7. במהלך 'חיי המכרז' שונה התנאי פעמים אחדות, ובסופו של יום נוסחו היה כדלהלן:
"מציע הכולל בהצעתו מוצר יצרן יצרף להצעתו התחייבות יצרן החתומה על ידי מורשה חתימה מטעם היצרן המעיד כי המציע מורשה למכור ולספק את מוצריו, וכי הוא מתחייב לתת את מלוא הגיבוי למציע ולספק תמיכה ותחזוקה במהלך כל תקופת ההתקשרות, וזאת בכפוף למדיניות הנקוטה על ידו והמפורסמת רשמית באשר לתמיכה במהדורות המוצרים אותם הוא מספק ובהם הוא תומך בכל עת"
5. הצדדים לעתירה, מזה ומזה, חולקים על פרשנותו של תנאי הסף. העותרת סוברת כי "תוכן הסעיף ברור, חד משמעי ומדבר בעד עצמו: כל מציע אשר כולל בהצעתו מוצר יצרן, חייב לצרף להצעתו התחייבות יצרן הכוללת תוכן מסוים כמפורט בסעיף. הדרישה היא גורפת, חד משמעית ובלתי מסויגת...למרות שצירפה להצעת מוצר יצרן של חברת CA לא צירפה המשיבה 2 להצעתה התחייבות יצרן של חברת CA כפי שנדרשה לפי תנאי הסף הקבוע בסעיף 0.6.2.7...יוצא אם כן שהמשיבה 2 כללה בהצעתה מוצר יצרן שלגביו אין לה את היכולת להמציא את התחייבות היצרן הנדרשת כדרישת חובה על פי תנאי הסף שבסעיף 0.6.2.7 במכרז" (סעיפים 42, 46, 48 לבקשה למתן צו ביניים וצו ארעי). מנגד, סובר מד"א כי "הדרישה לצרף הצהרת יצרן לפי סעיף 0.6.2.7 למכרז- שלפיה המציע מורשה למכור את מוצרי היצרן - חלה אך ורק למוצרים אשר נמכרים למד"א ומותקנים בחצריה במסגרת ההצעה. ביחס למוצרים שאינם נמכרים למד"א, אין חובה לצרף התחייבות יצרן..." (סעיפים 77-78 לתגובת מד"א). לדידו של מד"א, חברת מלם עמדה בתנאי הסף שנקבע במכרז, ולא הייתה צריכה לצרף התחייבות יצרן למוצר זה. חברת מלם סומכת את ידה על פרשנותו של מד"א לתנאי הסף וגורסת כי עמדה בכל תנאיי המכרז.
דיון משפטי
6. כידוע, שניים המה השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה אם ליתן צו ביניים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות, כאשר בין שני השיקולים קיימת מקבילית כוחות (בר"ם 8601/09 ק.מ.מ מפעלי מחזור בע"מ נ' עיריית תל אביב ( ניתנה ביום 20.12.2010)) כאשר על-פי רוב, היסוד המרכזי והעיקרי שיש ליתן לו משקל רב הוא שיקול "מאזן הנוחות" (בר"ם 2139/06 מר ושות' (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות - נציבות המים (ניתנה ביום 6.4.2006)).
סיכויי העתירה
7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מזה ומזה, בחנתי את נוסחו הלשוני של המכרז, עיינתי בנספחים שהוגשו ובשאלות ההבהרה שעניינם בתנאי הסף שלעיל, דומני, כי אין לגרוס בעת הזו, כי סיכויי העתירה, בכל הקשור לסעד לפיו הצעת הזוכה תיפסל קטנים. יחד עם זאת, מבלי לקבוע מסמרות, דומני, כי סיכויי העתירה, בכל הקשור לסעד שעניינו בהכרזת הצעת העותרת כזוכה במכרז אינו מן המשופרים.
8. סיכויי העתירה להתקבל, בשלב זה, לוטים בערפל. על-פניו נראה, כי גם עם אגרוס כי פרשנותם התכלית של המשיבים לתנאי הסף, ניצבת על בסיס איתן, הרי שלשון תנאי הסף, כנוסחו במכרז, אינו מתיישב אחד-לאחד עם פרשנותם זו. האבחנה שערכו המשיבים בתנאי הסף, בין מוצרים שנמכרים למד"א ומותקנים בחצריה לבין מוצרים שאינם מותקנים בחצריה של מד"א, נראית, לכאורה, מנותקת מלשון תנאי הסף. לא ברור מהו הבסיס הלשוני בתנאי הסף שממנו נגזרת האבחנה שנעשתה על-ידי ועדת המכרזים. לפיכך, בכל הקשור לפסילת הצעת הזוכה בשל אי עמדתה בתנאי הסף, אין לגרוס, בשלב זה, כי סיכויי העתירה משוללים כל יסוד.
9. יחד עם זאת, קבלת הפרשנות הדווקנית ללשון הסעיף, כפי שמוצעת על-ידי העותרת, תביא, ככל הנראה, לפסילת הצעתה-שלה-עצמה. על-פניו נראה, כי לחלק מהמוצרים בהצעתה לא צירפה העותרת את התחייבויות היצרן הנדרשת בתנאי הסף.
בכל הקשור לפרשנות עמידתה בתנאי סף, אל לה לעותרת לאחוז את המקל משני קצותיו ולהפלות לכאורה בין המציעים. לא ניתן לקבל את טענות העותרת במלואם, כאשר מחד גיסא - בכל הקשור לעמידת הזוכה בתנאי הסף - מצדדת בפירוש דווקני של תנאי הסף, ומאידך גיסא - בכל הקשור לעמידתה-שלה באותו תנאי הסף גורסת כי "אין נוסח אחיד שלפיו בלבד הייתה צריכה להיות מנוסחת הודעת היצרן..לגבי הטענה כי התחייבות היצרן שצירפה המבקשת "אינה תקינה" בכל הקשור למתן השירותים מכיוון שמופיעה בה המילה "לרכוש", יאמר כי מדובר בהיתממות לשמה וניסיון להוציא דברים מהקשרם. התמורה שתשולם עבור שירותי התמיכה והתחזוקה אינה העניין שלשמו נדרשה התחייבות היתקן בסעיף 0.6.2.7 וברי לכל כי התחייבות היצרן אינה אמורה להיות התחייבות לספק בחינם את השירותים.." (סעיפים 50, 55 לתגובת העותרת אשר הוגשה למעשה, ללא היתר). אם נכונים דברי העותרת כי "תוכן הסעיף ברור, חד משמעי ומדבר בעד עצמו...הדרישה היא גורפת, חד משמעית ובלתי מסויגת", הרי שהיא בעצמה לא עמדה לכאורה בתנאי הסף. מבלי לקבוע מסמרות, נראה על-פניו, כי על-פי הפרשנות שמוצעת על-ידי העותרת לתנאי הסף, היא עצמה לא הציגה בהצעתה את כל התחייבויות היצרן הנדרשות, וכאשר הציגה 'התחייבות יצרן' פלונית, נוסחו לא תאם לנוסח שנדרש בתנאי הסף. בעיות נוספות עולות מפרשנות העותרות לתנאי הסף, אולם די בכל אלה, כדי לקבוע לעת הזו, כי סיכויי העתירה ביחס להכרזתה כזוכה במכרז, אינם כה גבוהים.
10. קשיים לא מבוטלים קיימים אפוא הן בעמדות המשיבים והן בעמדת העותרת ולעת עתה סיכויי העתירה להתקבל לוטים בערפל.
מאזן הנוחות
11. כאמור לעיל, היסוד המרכזי והעיקרי שיש ליתן לו משקל רב בענייננו הוא שיקול "מאזן הנוחות" (השוו: דברי כב' השופט א' גרוניס ע"א 6261/10 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אלרן (ד.ד.) השקעות בע"מ (ניתן ביום 28.9.10 , פסקה 5 לפסק הדין)). עניינו של המכרז דנא הוא במתן שירותים שונים לתחזוק ותפעול מחשבים ולמתן שירותי מיקור חוץ בתחומי המחשוב. הלכה פסוקה היא, שכאשר מדובר במכרז שעניינו באספקת שירותים אין מדובר במצב בלתי הפיך שלא ניתן להשיבו לקדמותו, שכן אין מניעה, בכל שלב, להפסיק את ההתקשרות עם הזוכה במכרז, וניתן לפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני (בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (ניתנה ביום 27.11.2006)). הנה כי כן, היה והעותרת תוכרז כזוכה בתום ההליכים, ניתן יהיה להעביר את ביצוע עבודות המכרז לידיה ולפסוק פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו לה בתקופת הביניים, עד למתן פסק הדין, ככל שיוכחו (בר"מ 2445/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל - משרד החינוך (ניתנה ביום 17.3.09)). ברור אפוא, שנזקיו של מד"א אשר עמל במשך תקופה ארוכה לבחירת הזוכה, השקיע הון ואון בפרסום המכרז, וזקוק בדחיפות לשירותים אלו יהיה רב. אם תוקפא ההתקשרות שנחתמה בין המשיבים עד להכרעה בעתירה, יעלו נזקיהם על נזקיה הלכאוריים של העותרת. (השוו: בר"ם 1212/10 חב' מטיילי ירון בר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ(ניתנה ביום 25.2.10)). דומני כיהעיכוב הרב ביישום הליכי המכרז עלול לפגוע בציבור כולו ולא רק במד"א בלבד. שיקול זה הינו שיקול שיש לשים את הדעת, גם כאשר יש קושי לכמותו (השוו: דברי כב' השופט מ' נאור בר"מ 2077/06 ימית ניהולית 2000 בע"מ נ' עיריית ירושלים (ניתנה ביום 9.3.06).